ועדה מקצועית-תחום הגנת הצומח.
א. חברי הוועדה המקצועית
דני שטייברג,דוד סילברמן,אנה מלר, ישראל מילה,דגנית שדה ,דוד אלייחיני, שמעון ביטו,רותי שפיר,ראובן תמרי,מנשה כרמי ואריק כהן.
ב. מטרות\יעדים של הוועדה המקצועית.
מציאת פתרונות לבעיות בתחום הגנ"הצ ופיתוח שיטות ליצור תוצרת נקייה עם שימוש מזערי בתכשירי הדברה.
הפצת מידע
יזום מחקרים בנושאים חדשים
הגדרת דרישות לרישוי תכשירים לשירותים להגנת הצומח.
תוכנית עבודה לשנת 2008
בעיות הגנת הצומח של ענף התבלינים חולקו לשלוש קבוצות על פי סדר העדיפויות לטיפול שניקבע על פי חשיבות הנושא לענף.
בעדיפות א' נכללו פגעים או נושאים המגבילים את הענף{בעיה אקוטית לענף התבלינים} . במסגרת זו הוקמו שלושה מיזמים בכל אחד מהם שותפים מספר חוקרים והפעילות מתקיימת בכל חלקי הארץ. לכל מיזם הוקמה ועדת היגוי וועדה מקצועית.
המיזמים הם:
תריפס בעירית- בריכוזו של דר' דוד בן יקיר.
ריקבונות בבאזיל- ברכוזו של דר' יגאל אלעד.
מזיקי הסגר+ מזיקים חיים בתוצרת המשווקת- ברכוזו של מר שמעון ביטון.
בעדיפות ב' נכללו פגעים או נושאים המגביל גידול מסויים בקנה מידה ארצי {בעיה אקוטית לגידול} ונפגעים או נושאים רוחביים המשפיעים על כמה גידולים{בעיה חמורה לענף התבלינים}. במסגרת זו הוחלט לתמוך בשנת 2008 במחקרים הבאים:
התמודות עם כנימת עש הטבק בבזיל-מוראד גנאיים.
כנימה קמחית-צביקה מנדל.
רגלת הגינה-חנם אייזנברג
בעדיפות ג' נכללו פגעים או נושאיים רוחביים בעלי חשיבות בקנה מידה אזורי{בעיה חמורה לענף התבלינים באזור} או כאלה מגבילים גידול מסויים באזור מסויים.{בעיה אקוטית לגידול באזור}. במסגרת זו הוחלט לתמוך בשנת 2008 במחקר הבא:
חלדון בטרגון- רוני כהן.
ועדות מקצועיות-תחום טיפוח זנים
היצוא של תבלינים טריים בישראל חושף בשנים האחרונות לתחרות גוברת והולכת מצד מדינות בצפון אפריקה ואפילו באירופה. אחד היתרונות של מגדלי התבלינים הם זני האיכות שטופחו במיוחד לגידול בתנאי הארץ. גם המתחרים לומדים (ואולי משיגים זנים שלנו) כך שיש להמשיך ולטפח זני איכות מקומיים, והפעם לדאוג לרישום שלהם בארץ ובעולם, על מנת להבטיח יתרון ישראלי לאורך זמן.
צוות שכולל חקלאים,מדריכים וחוקרים מיין את הדרישות לטיפוח לפי סדר עדיפויות:
א.בזיל. 1. עמידות לקור -בגידול ובחיי מדף.
2. עמידות לפוזריום ובוטריטיס( לכלול גם קשיונה)- העלאת רף הרגישות.
3. מופע-שימור הקיים והקטנת אורך הפרקים והעלים.
4. ארומה- שימור הקיים ( בכל הזנים הישנים והחדשים)
5. יבול- הגדלתו לשמירת הרווחיות לחקלאי.
6. דחיית פריחה- לקבלת איכות נדרשת.
ב.רוקולה.1. ביולוגיה של המין ( ממומן ע"י מדען ראשי).
2. טיפול לזנים מאחרי פריחה- מתקרב לסיומו ע"י דוד קניסבורג
ג.כוסברה.1. מבחן זנים לסלקציה-לאיכות (צבע עלים+חיי מדף למשלוח ימי), יבול, פריחה מאוחרת.
2. הכלאות בין הזן "יערה" לזנים מסחריים-לקבלת פריחה מאוחרת.
3. עמידות למחלות.
ד. עירית.1. לימוד בנושא הפריחה ויצור זרעים.
2. טיפוח לאיכות, יבול ומיעוט פריחה.
3. טיפוח זנים ליצור תפרחות למאכל.
ה.שמיר.1. איכות-השוואת זנים ואולי סלקציה.
ו.מרווה.1 בחינת זנים דלי פריחה(לכלול זן לא פורח אצל שגיא)
2. סלקציה לזנים איכותיים (עמידות לקמחון וכשותית)
ז.רוזמרין.1.מבחני זנים לשיפור אורך וחיי מדף.
2. בחינת זנים המתאימים למוצר של קודקודים או כעלים בודדים.
ח.אורגנו.1. זנים שאינם משחירים לאחר קציר.
2. מופעים ויבול.
3. בחינת מספר זני זעתר-כמוצר חדש או מחליף אורגנו.
ט. צמחי תה ארץ ישראלים ואחרים.1. בחינת צרופי צמחים שונים (זוטה,מנטות,צתרות,קורניות,עשב לימון ואחרים)